#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צ. 1 המוכר עבדו לאחר ופסק עמו ע&quot;מ שישמנו ל' יום מי בדין יום או יומים (4) ומדוע?	"ר&quot;מ אומר: ראשון ישנו בדין יום או יומים משום שהוא תחתיו, דסבר קנין פירות כקנין הגוף דמי. <p dir=""rtl"">רבי יהודה אומר: שני ישנו בדין יום או יומים משום שהוא כספו, דסבר קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי. </p><p dir=""rtl"">רבי יוסי אומר: שניהם ישנן בדין יום או יומים שמסתפק האם קנין פירות אי כקנין הגוף דמי אי לאו, וספק נפשות להקל. </p><p dir=""rtl"">רבי אליעזר אומר: שניהם אינן בדין יום או יומים, זה לפי שאינו תחתיו וזה לפי שאינו כספו, אמר רבא מ&quot;ט דרבי אליעזר אמר קרא כי כספו הוא כספו המיוחד לו.</p>"	בבא קמא צ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צ. 2 אלו שני הלכות למדנו מדאמר ר&quot;א גבי יום או יומים בקנין פירות &quot;כי כספו הוא&quot; כספו המיוחד לו (איש ואשה, עבד של שני שותפים)?	"הא דאמר אמימר איש ואשה שמכרו בנכסי מילוג (אפי שניהם יחד) לא עשו ולא כלום - כר&quot;א.<p dir=""rtl"">הא דתנו רבנן מי שחציו עבד וחציו בן חורין ועבד של שני שותפין אינו יוצא בראשי אברים - אמר ליה רב מרדכי לרב אשי הכי אמרי משמיה דרבא ר' אליעזר היא, כמו שדרש כספו המיוחד לו, ה&quot;נ דרשינן עבדו המיוחד לו.</p>"	בבא קמא צ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צ: 1 התוקע לחברו כמה נותן לו והאם של צורי או של מדינה?	"התוקע לחברו נותן לו סלע, ר' יהודה בשם ריה&quot;ג אומר מנה.<p dir=""rtl"">ר' יהודה נשיאה אמר לההוא גברא שתקע לחברו שיתן לו מנה צורי כר' יוסי הגלילי. [לעיל לו: רב יוסף נקט להלכה פשוט כת&quot;ק שנותן לו סלע וסלע שאמרו הוא סלע מדינה, וע&quot;ש בתוס'.]</p>"	בבא קמא צ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צ: 2 סנהדרין שראו אחד שהרג את הנפש האם נעשים עדים?	"ר' טרפון מקצתן נעשו עדים ומקצתן דיינים, ור&quot;ע אומר כלום עדים ואין עד נעשה דיין.<p dir=""rtl"">ה&quot;מ אם ראו בלילה ובאים לדונו ביום, אבל אם ראו ביום דנים ע&quot;פ ראייתם (ע&quot;פ תירוץ אחד בגמ').</p>"	בבא קמא צ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צ: 3 עדים שמעידים באחד שהרג את חברו באבן ואין בידם את האבן האם אפשר להרגו ע&quot;פ דבריהם שהיה בו כדי להמית?	"ריה&quot;ג אומר שאין הורגים על פיהם שנאמר &quot;באבן או באגרוף&quot; מה אגרוף מסור לעדה ועדים, אף כל שמסור לעדה ועדים. <p dir=""rtl"">ר&quot;ע הקשה עליו ואמר שלעולם הורגים על פיהם, והכי דרשינן, מה אגרוף מיוחד שמסור לעדים אף כל שמסור לעדים, לאפוקי אם העדים עצמם לא ראו את האבן.</p>"	בבא קמא צ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צ: 4 שור תם ומועד שהמית והזיק האם גובים את הנזק או לא ומדוע?	"תם - לעולם אין דנים אותו דיני ממונות ואינו משלם, שאינו משלם אלא מגופו, ורידיא אין זה מגופו אלא מעלייה דמריה.<p dir=""rtl"">מועד - לכתחילה דנים דיני ממונות כדי לחייב את הבעלים ואח&quot;כ דיני נפשות, ואם קדמו ודנו דיני נפשות אמרו רבנן דבי רב אליבא דר&quot;ש התימני אין ממתינים כדי לשום אם יש בו כדי להמית ואינו משלם, אבל לר&quot;ע נהרג ואח&quot;כ הבעלים משלמים, שאינו מצריך אומד ב&quot;ד.</p><p dir=""rtl"">רבא אמר להם שאפשר להוקים אף אליבא דר&quot;ע כשהבעלים ברחו ואין ממה לגבות אלא מדמי השור לרדיא, לכן דנין קודם ממון ומשלם לרדיא, ואחר שגומר לשלם דנין נפשות, אבל אם קודם דנו דיני נפשות אין מענים את דינו.</p>"	בבא קמא צ:		
